תקציר

פרק זה ביקש להתייחס לשלושה היבטים של כאבי גב: גודל הבעיה, גורמי סיכון ואמצעי מניעה. ביחס לכל היבט הוכח לגישה האפידמיולוגית, תוך התייחסות מיוחדת לגורמים סוציולוגיים וסביבתיים, תפקיד שימושי בבירור מהו בסך הכל תחום קליני צמרירי. יתר על כן, הבעיות של כאבי גב מהוות אתגר לרופאים ממגוון ההתמחויות השונות, כולל ראומטולוגים, אורטופדים, גינקולוגים ופסיכיאטרים, כמו גם אלו העוסקים בתחומים כלליים יותר כרופאים ומנתחים. לנוכח מגוון כזה של מיומנויות, לא סביר שיושג הסכמה מבלי להזדקק לעקרונות אפידמיולוגיים בסיסיים. כאבי גב הם בין הגורמים החשובים ביותר להיעדרות מהעבודה ולנכות ארוכת טווח בבריטניה. לא רק שיש עלות אדירה במונחים של אובדן רווחים, אלא שהנפגעים תובעים דרישות כבדות מהשירותים הרפואיים והביטוח הלאומי. קשה להעריך את המידה שבה סיכונים תעסוקתיים תורמים לאטיולוגיה על ידי האצת הופעת שינויים ניווניים במערכת השרירים והשלד. יש לערוך מחקרים נוספים, במיוחד בקרב אלה שפורשים מוקדמים, מחליפים מקום עבודה או נשארים מחוץ לעבודה לתקופות ארוכות. מחקרי עוקבה המבוצעים באופן פרוספקטיבי יקרים בכוח אדם ובזמן, אך רק באמצעים כאלה עשויים להישפך אור על גורמים הנוגעים לעובדים, כאבי הגב התחתון שלהם והמטלות הנדרשות בעבודות מסוימות שעלולות להשפיע על הפרוגנוזה. מניעה ראשונית על ידי שליטה במשקל ובכמות החומר המטופלת וגם היציבה הננקטת בעבודה יכולה להיות נקודת התחלה אפשרית במניעת כאבי גב תחתון. גם כאן, צריך לעשות יותר עבודה כדי לקבוע אילו משימות ושיטות ביצוע מסוכנות במיוחד. בכל הנוגע למניעה משנית או לזיהוי מוקדם של מי שנמצאים בסיכון, הספציפיות והרגישות הנמוכה של בדיקות הסקר מטילות ספק ביעילותן בזמן הנוכחי. נותרו אפוא חולים רבים הזקוקים לשיקום, ונראה כי בעיה זו לא תפחת. יש ליצור קשר הדוק יותר בין רשויות הבריאות והתעשייה - אולי בשיטות כגון צירוף קציני יישוב נכים לבית החולים ומינוי מומחים בשיקום שאחריותם אינה מוגבלת לחולים בבית החולים. (תקציר קצוץ ב-400 מילים)

​